מיהו הרב החכם כמוס עגיב זצוק"ל?

ר' כמוס (ממוס) עגיב נולד בשנת 1913 עלה לארץ בשנת 1950 יחד עם רבים מבני הקהילה. בתחילה התגורר במעברת בית ליד. בשנת 1958נבחר לכהן כרבה הראשי של אור-יהודה רמת פנקס ומסובים.

אישיותו היתה גדולה ועצומה, הוא שימש רבנים גדולים בעלי קבלה מעשית למד מהם הרבה סגולות והשמש בהם כדי לעזור לאלפים רבים שהיו מתדפקים על דתו. בכל שעה היה רבנו עונה ומטפל בבקשות של יחידים שהיו מתקשרים לביתו גם בשעה 12 בלילה וגם אח"כ.

דברים שאמר הרב דוד ברהום בטקס ההלויה של הרב: "אמרו חכמים, "תלמיד חכם שמת אין לנו תמורתו ואין לנו חליפתו!" כפל הלשון חליפתו ותמורתו, בא ללמדנו על ב' המעלות מעם, אישיות קוסמת ונהדרת, חכמתו גדולה וענוותנותו טהורה; ועליו נאמר הפסוק הנזכר בספר שמות: "ויסע מלאך האלוקים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם, ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם".

"מלאך היה הצדיק הזה מלפנינו, היה דוחה את החיצים שהיו בעת המלחמה ובעת שלום, וקיבל אותם הוא. "כבוד הרב כמוס (ממוס) עגיב זצ"ל ניחן במעלות רבות, שהבולטת שבהן היתה אהבתו ומסירותו לכל יהודי באשר הוא. זכורני, כאשר נפטר אחד מהחבור והיו צריכים לשהות עם הנפטר כל הלילה, היה זה כבוד הרב זצ"ל שניאות לשבת ליד הנפטר ועסק בספר הזהר כל אותו הלילה. כבוד הרב, בהיותו עדיין בחור צעיר לא רצה לספר להוריו שהוא הולך לשמור על הנפטר, כי חשש שמא לא יסכימו הוריו שבנם הצעיר ישמור על הנפטר, ולכן אמר להם כי לומדים בבי-הכנסת כל הלילה והוא רוצה להשתתף בלימוד זה. "אהבתו לכל יהודי היתה מן המפורסמות, במסירות נפש ממש עזר ליהודים, והיה עורך פדיונות-נפש ליחיד ולכלל בימי שני וחמישי על-ידי סגולת מטבעות-כסף – כפי שמובא בספרי גדולי המקובלים. הוא היה יושב שעות אחדות ועורך את הפדיונות.

הגיע לידינו דף, כתוב במכונת כתיבה שכתב הרב בעצמו ובו הוא מתאר בקצרה את קורותיו מהיותו ילד ועד לימים שעלה לארץ:

"אחרי שלמדתי בתלמוד תורה רציתי להמשיך בישיבה אבל מצב ההורים לא אפשר לי והוכרחתי לצאת לעבודה. העבודה היתה בדפוס רפאל חביב ז"ל ולאחר מכן בדפוס של ר' אברהם תשובה ז"ל שם זכיתי להדפיס סדור מנחה וערבית וכן את הספר שפתי רננות שאנחנו קוראים בימים הנוראים. יום אחד באתי לעבוד כרגיל ושם אמרו לי כי אין לנו עוד עבודה. אח"כ שמעתי שהסיבה האמיתית לכך היתה: לבעל הדפוס בא ראש בית דין צדק הרב המקובל ע"ה ר' יצחק חי בוכבזה ז"ל ואמר לו כי הוא מעוניין שלא אמשיך לעבוד אלא אלך לישיבה כי יש לו עתיד שם. ואכן למדתי בישיבה עד ליום בו התחתנתי. אח"כ ועד הקהילה ביחד עם הרבנות הראשית אפשרו לי לשחוט בבית המטבחיים וכשהייתי מסיים הייתי מלמד גמרא בבית הכנסת דאר דרוסי. כל שבת הייתי דורש בביהכנ"ס הגדול שהיה מלא בקהל, גדולים וקטנים גברים וגם נשים, כולם ישבו ועמדו ומלאו את ביהכנ"ס מהשעה 2 בצהרים ועד 5 אחה"צ. בשנת 1940 נתבקשתי לשרת בקהילת נאלות ואחרי כמה חודשם קבלתי מברק ממו"ר ועט"ר ר' חי גאביזון זצוק"ל שאני צריך לעזוב את נאלות ולשמש רב בקהילת זליתן וכך עשיתי.
לאחר שנה נתבקשתי לעבור לדרנה. אחרי מס' חודשים, בהיותי מלמד תלמידים בביהכנ"ס בא אלי קצין משטרה והודיע לי כי עלי להתלוות אליו לבנין העיריה כדי לקבל את פני המלך סידי אידריס שאמור להגיע תוך מס' רגעים ואני צריך להיות אחד ממקבלי פניו וכך היה. המלך ירד מהמכונית והציגו אותי בפניו, הוא הגיש לי את ידו ואמר מה שלומכם אחינו בני ישראל ולא רק זה, בכל מקום שהיו מזמינים את המלך גם אני הייתי מוזמן איתו. אחרי שחזר למצרים התחילו הצרות עם הערבים ובכל ערב שמענו כי הושלך רימון בבית יהודי זה או אחר העיירה. הסיבה לכך היתה שלפני שהגעתי לדרנא בתי הקפה היו מלאים ביהודים וכשאני הגעתי לשם כל בתי הקפה היו ריקים לגמרי מיהודים כי במקום ללכת לבתי הקפה, היו באים לביהכנ"ס לשמעו דרוש וביהכנ"ס היה מלא עד אפס מקום
".

עדויות רבות על מעשי ניסים ונפלאות שחולל הרב מצויות בידינו ונביא כאן כמה מהם:

מספרת הרבנית עגיב שתחיה: "היה ילד אחד בבית החולים תל השומר שהיה חולה מאוד והרופאים לא ידעו מה יש לו. הביאות את הילד בפני הרב וזה במבט בלבד אמר להם כי על הילד רובצת טומאה כשלהיא ויש לחפש מהיא ולהסירה. חיפשו היטב וגילו כי בקמיע שהיה על הילד היו כתובות בערבית. מהרגע שהוסר הקמיע מעל גופו של הילד הבריא הילד כאילו דבר לא קרא". 'הרב של קריית שלום בת"א מספר כי פעם הגיעה בחורה להנשא ברבנות בת"א והיא ביקשה בעקשנות שהרב כמוס עגיב ישיא אותה. אמר לה הרב כי מקובל שבוחרים רב לקידושין לפי האזור בו נרשמים וכי הרב עגיב לא שייך לאותו האיזור. המשיכה הבחורה להתעקש עד ששאל אותה הרב לפשר העקשנות. ענתה לו הבחורה כי הרב היה לה כמו אב וכי הוא זה שקנה לה את הנדוניה ועזר לה רבות. הדברים הללו לא היו ידועים אפילו לא לבני המשפחה של הרב". מוסיף הרב 'היה אדם חשוך ילדים שרצה לקבל את ברכת הרב אולם לא ידע היכן לפוגשו. אמר לו הרב שילך ביום מסויים בשבוע לחנות לתשמישי קדושה בתחנה המרכזית שם ימצא הרב עגיב באותה שעה והוא יוכל לבקש ולקבל ברכה. הלך האיש ביום המיועד לאותה החנות, ביקש וקיבל ברכה מר' כמוס עגיב. תשעה חודשים לאחר מכן חבק האיש בן זכר. בענוותנותו סירב הרב לשמש סנדק באומרו כי לא בגללו נולד הילד".

מוסיפה הרבנית מפי ברוך בוארון ז"ל מחדרה "בימים לאחר שעלו ארצה השתכנו במעברת אגרובנק בחדרה. לרב לא היתה עדיין עבודה והמצב היה קשה. בימים שלפני יום הכיפורים, כנהוג, כל משפחה היתה שוחטת תרנגול או כמה לכפרות. הרב עגיב היה עומד מבוקר עד ערב ושוחט כשלידו ניצב רוך ז"ל ואוסף את התרומות שהשאירו האנשים עבור השחיטה. בסוף היום כשרצה להעביר ברוך בוארון את הכסף שנאסף לרב הורה לו להעביר את הכסף כתרומה לביהכנ"ס".

"אדם אחד שהיה חשוך ילדים קיבל את ברכת הרב ונולד לו ילד. לאותו אדם היה חבר בפריז שהיה חולה במחלת כבד קשה מאוד והוא נזקק לניתוח מסובך. לפני הניתוח בא האיש עם חברו לבית הרב כדי לקבל את ברכתו לרופאה שלימה. הרב ברכו וכזה חזר לפריז נעלמה המחלה כלא היתה והרופאים התפלאו כיצד. האיש שב לארץ ותרם סכום כסף שהיה שווה למחיר שהיה צריך לשלם עבור הניתוח שלא בוצע…"

רבינו היה דרשן מעולה ולאחר שדחקו בו ריכז את דבריו בשלושה ספרים שהוציא: כמוס עמדי בשני כרכים ומנחת עני.

מאמרים נוספים שעשויי לעניין אתכם:

אהבתם? שתפו את החברים

שיתוף ב facebook
Facebook